חיסכון לכל ילד. הזדמנויות והחמצות.

בהמשך לפוסט קודם על תוכנית חיסכון לכל ילד של משרד האוצר…

הסברים על התוכנית

אני אעשה סיכום קצר של אתרים שקראתי ומבהירים בצורה טובה עד מאוד על התוכנית, היתרונות, החסרונות, המשמעויות, ההמלצות ועוד.

  • נתחיל מהמובן מאליו, תוכנית חיסכון לכל ילד באתר ביטוח לאומי, שם מפורטים בצורה די ברורה על מהות התוכנית והאפשרויות.
  • וכמובן, הטופס באתר הביטוח הלאומי לבחירת גוף בו יתנהלו הכספים, בנק או קופת גמל, והאפשרות להכפיל את הסכום הנחסך.
  • הסבר מעולה של התוכנית, יתרונות ומשמעויות, באתר פנסיוני.
    מומלץ לקריאה. מסדר את הראש בכל מיני שאלות מה בעצם לעשות.
  • פוסט עם תכנים מפורטים גם בבלוג "הסולידית".

תמצית דברים

  • כל מי שהתעסק בנושא המליץ להפקיד בקופות גמל ולא בבנקים.
  • מי שהילד/ה שלו פחות מגיל 14 ההמלצה לבחור מסלול עם סיכון מוגבר, ולילדים עם אופק השקעה קצר יותר (בערך גיל 14 והלאה) לבחור מסלול עם סיכון בינוני או סיכון מועט.
  • פחות קריטי איזה בית השקעות ייבחר, אפשר לשנות בהמשך ולעבור לקופת גמל אחרת.
    באתר גמל-נט, מערכת להשוואת קופות גמל, יפורטו בעתיד על הרכב המסלולים של כל קופה ומידת הצלחתה בעבר.
  • ההורים יכולים להכפיל את הסכום שנחסך לילד ולהוסיף עוד 50 ש"ח מתוך קצבת הילדים.
  • לא לחכות ולבחור כבר היום מסלול חיסכון (ועדיף לפני 1/6/2017 שאז ייקבע אוטומטית ע"י משרד האוצר – ילדים מתחת לגיל 15 תוכנית החיסכון תיפתח בקופות גמל ומעל גיל 15 תיפתח בבנקים כברירת מחדל).

עכשיו לדברים שפחות עובדים

השכלה פיננסית

אז יש תוכנית חיסכון לילדים לטובת העתיד הכלכלי שלהם, אבל משרד האוצר פספס הזדמנות גדולה להנחיל השכלה פיננסית לילדים באופן ישיר, ובאופן עקיף דרך ההורים שלהם.

חיסכון לעצמו לא מספיק וחסרים פה היסודות שיעזרו לילד בגיל 18 להחליט האם למשוך את הכסף של תוכנית החיסכון לטובת השקעה או לצריכה שוטפת, או האם בכלל להשאיר את הכסף עד גיל 21 (וקבלת מענק נוסף במסגרת התוכנית). ואולי אפילו להתמיד ולהשאיר את החיסכון שיעבוד לעוד שנים רבות עד גיל פרישה.

היה אפשר להכניס לשיח הכללי של ההורים, דרך השיווק המאסיבי של התוכנית באמצעי התקשורת, נושאים כלכליים שונים כמו השקעה, חשיבות החיסכון וריבית דריבית, בורסה, מה ההבדל בין בנק לבית השקעות (בהיבט של המסלולים בתוכנית "חיסכון לכל ילד"), סיכון והזדמנויות, צריכה נבונה, מניות, דמי ניהול ועמלות, עצמאות כלכלית, ועוד ועוד.

תוכנית החיסכון כברירת מחדל היא מצוינת לרוב האנשים ויש לה יתרון כך שלכל ילד יהיה חשבון חיסכון שאולי יגרום לו להבין את כוחה של ריבית דריבית עם תוספת כספים בכל חודש.
שוב, צריך להַבְנוֹת בתוכנית מושגים כלכליים כחלק מהלמידה הפיננסית של האזרחים לעתיד.

תהיות דומות מצאתי בטור של ד"ר עדו קאליר בYNET.

הבהרת מונחים ומושגים מעורפלים

פספוס נוסף הוא בהגדרות ובהסברים השונים של התוכנית כפי שמוצגת באתר הביטוח הלאומי:
מהו סיכון מוגבר? מהו סיכון מועט? מה ההבדלים ביניהם? למה שמישהו יבחר בסיכון המוגבר אם מציעים לו מסלול עם סיכון מועט, בלי להבין מה המשמעות של שני המושגים.
גם למה מלכתחילה לא להשתמש במינוחים חיוביים יותר, כמו "סיכוי מוגבר" ו"סיכוי מועט"? דווקא מסלול "סיכון מועט" לילדים עם אופק חיסכון של 15 שנים ויותר הוא בעל סיכון גבוה יותר לאבד את ההזדמנות (מה שנקרא תשואה אלטרנטיבית) שאפקט הריבית דריבית יעבוד בשבילם במלוא עוזו.

בכלל היה ראוי לעשות מעין תוכנית עם מנגנון במתכונת דומה לפנסיה במודל הצ'יליאני שרמת הסיכון הולכת ופוחתת ככל שגיל המשיכה מתקרב, כלומר בגילאים קטנים מסלול בסיכון מוגבר ובגילאים הקרובים ל-18 הסיכון של המסלול יעבור אוטומטית לסיכון מועט.

ניסיתי לחפש תשקיפים של בתי ההשקעות שמשתתפים בתוכנית, להבין מה כוללים מסלול סיכון מוגבר, אלו נכסים ובאיזה תמהיל, מה זה אומר מסלול הלכה. באופן מפתיע לא מצאתי אף פירוט שכזה, לא באתר התוכנית חיסכון של הביטוח הלאומי, לא באתר משרד האוצר וגם לא באתרים השונים של בתי השקעות (אולי הם עוד לא פתחו רשמית את הקופות?).

חיסכון דרך הבנק

עוד נושא לא ברור, איך הבנקים הצליחו להידחף לתוכנית ואפילו להיות ברירת המחדל בתוכניות חיסכון של ילדים מעל גיל 15. על הפוליטיקה של החיסכון בבלוג הנהדר של שאול אמסטרדמסקי.
כבר עכשיו אפשר לראות שמצליח לבנקים – אתר משרד האוצר מציג את מספר החסכונות שנפתחו בבנקים ובקופות גמל ביחד. עדכני לתחילת 2017 כשליש מהחסכונות נפתחו בבנקים.

מטרות החיסכון

הזדמנות נוספת של החיסכון היה יכול להיות במטרות שלו, שלא תהיה משיכה בגיל 18 לכל מטרה אלא למטרות שהמדינה תכיר כתורמות קודם להתפתחות של הילד וגם תורמות בעקיפין למדינה.
אצטט מרימון חייט, מתוך פוסט בנושא תוכנית החיסכון לכל ילד:

"אם המדינה כבר נותנת מתנה לילדים היה הגיוני שאת השימוש בה תפנה לצרכים שהגשמתם הם אינטרס של המדינה. למשל מימון רכישת מקצוע. משונה בעיני שכאשר המדינה נותנת סכום דומה כאות תודה ללוחמיה היא מאפשרת להם להשתמש בו לשש מטרות מוגדרות בלבד לדוגמה: לימודים, הכשרה מקצועית, דיור, והקמת עסק בעוד שאת הסכום שהיא נותנת לכולם ללא קשר לתרומתם היא אינה מגבילה מבחינת מטרות."

למה בקופת גמל ולא בבנק

טבלה שקיבלתי (לא יודע מי המקור שלה) שמסכמת בצורה די טובה על שתי האפשרויות לחיסכון – נראה שעדיף לפתוח תוכנית דרך קופות הגמל מאשר בבנקים:

wp-1480861551608.jpeg

עד גיל 21 ביטוח לאומי ישלם את עלויות הניהול והתפעול של כספי החיסכון בגובה של 0.23% מהצבירה. מי שרוצה להמשיך לחסוך אחרי גיל 21, המצב כרגע עוד לא ברור, אני מקווה שדמי הניהול מהצבירה יישארו ברמה הזו כהטבה שאולי אפילו תמשיך למי שיתמיד ולא יפדה את הקופה עד גיל פרישה.

האם להכפיל את החיסכון

זה נושא שנידון רבות עם החברים ובמשפחה ובפורומים השונים.

אציג את היתרונות והחסרונות בלהכפיל את הכסף דרך תוכנית החיסכון לכל ילד. כלומר, אני בעד לחסוך לילדים, השאלה היא האם לעשות את זה באופן עצמאי או דרך התוכנית:

יתרונות

  • הורים שלא מנתבים כלל כספים לתוכניות חיסכון לטובת עתיד הילדים ׁ(מחוסר מודעות או יכולת כלכלית נמוכה) יכולים להכפיל את הסכום ההתחלתי שילדם עתיד לקבל, במסגרת תוכנית החיסכון לכל ילד.
  • קופת הגמל בתוכנית פטורה מדמי ניהול עד גיל 21 – ניצול מירבי של הכסף שמופנה לצרכי חיסכון.
  • הפניית הכספים לטובת עתיד הילדים ולא לצריכה בהווה.
  • תוכנית החיסכון רשומה על שם הילד – ההורים לא יכולים להשתמש בכספים שלא לפי המטרה שלהם (אלא רק במקרים חריגים).
  • תוכנית החיסכון רשומה על שם הילד – במקרה של חובות ופשיטת רגל של אחד ההורים, נושים לא יכולים לגעת בכספים הללו.
  • אנשים לא רוצים או לא יכולים (מבחינת זמן, יכולת או ידע פיננסי) לנהל בעצמם את הכסף ולכן התוכנית עם הכפלת הסכום טובים להם.
  • דחיית אירועי מס עד למשיכת הכספים (הטבה עצומה אם מועד משיכת הכספים מהתוכנית תקרה רק בפרישה).
  • 50 ש"ח תוספת לחיסכון של הילד בריבית דריבית לכ-18 שנים מוסיף סכום נאה.
  • מישהו ציין שיש לתוכנית משמעויות כספיות למי שיש לו אזרחות אמריקאית ומקבל פטור אפקטיבי ממס לIRS (נושא שאני לא מכיר כלל, מומלץ למי שרלוונטי אליו לברר לעומק).
  • למרות החסרונות, בסופו של דבר מדובר על 50 ש"ח לילד לחודש, סכום שהוא יחסית פעוט לרוב רובם של המשפחות.

חסרונות

  • הורים שכבר חוסכים לילדים בתוכניות שונות באופן פרטי לא בהכרח רוצים או צריכים להוסיף גם למסלול הזה.
  • בחיסכון באופן פרטי ניתן להחליט בעצמך כמה כסף חוסכים לילדים, מתי נותנים ובאיזו דרך לנהל אותו.
  • בחיסכון פרטי ניתן לשלוט על מרכיבי החיסכון וגם לשלוט על מרכיבי הסיכון שרוצים לקחת – תוכנית בבנק כזה או אחר, מסלול מניות/אג"ח בתמהילים שונים, פאסיבי דרך עוקבי מדד או בצורה אקטיבית.
    בקופות הגמל הקיימות בתוכנית לא ברור ב100% במה הקופות משקיעות, לעומת ניהול עצמאי או דרך קופת גמל עוקבת מדד, שם המוצר די פשוט וברור.
  • אם מתייחסים לכל הכספים של כל בני המשפחה כהון משפחתי אחד, ניתן לנתב בקלות כספים למטרות משפחתיות (לא לצריכה שוטפת) בלי בעיה. בתוכנית חיסכון לכל ילד הכסף נעול על שם הילד עד גיל 18 לפחות.
  • במצב החקיקה הקיימת היום, בעת המשיכה הסכום יחויב במס רווחי הון של 25% ריאלי (כולל התחשבות באינפלציה), כך שאין יתרון מיסויי לתוכנית על פני חשבון השקעות/חיסכון פרטי.
    ייתכן שבעתיד ישתנה ויהיו הטבות מס לתוכניות של הילדים.
  • מי שלא מעוניין שגוף ממשלתי ינהל לו בצורה מסוימת את הכספים שלו, מעבר לחובה שהמדינה מכריחה אותו, לא רוצה להכפיל את הסכום ולהכניס עוד כספים.
  • משפחה שנמצאת בחובות, ראוי שקודם תגיע לאיזון במקום לייצר חובות נוספים גם דרך הפניית הכספים כביכול לטובת הילדים אבל בפועל עם פחות כסף כל חודש לסגור הלוואות.

ועם כל זאת…

התוכנית רק התחילה ואולי משרד האוצר ייראה לנכון לשנות כמה דברים לטובה במהלך השנים. נחכה ונראה.


* כל האמור כאן הוא דעתי האישית בלבד. אין להתייחס לזה כייעוץ ולא כהמלצה לביצוע פעולה כלשהי. לכל אחד פתרון אחר שמתאים לו ועל אחריותו ודעתו בלבד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s