מדברים כלכלה. תשלומים לגן

אחרי שסידרנו את המקום בגנים ובצהרונים, בדקנו, התרשמנו, נרשמנו, עכשיו כשהחופש הגדול הסתיים הגיע הזמן להפקיד את הזאטוטים הנחמדים בחזרה במסגרות החדשות-ישנות שלהם.
ובכל תחילת שנת לימודים יש טקס מיוחד שכל הורה שיש לו ילדים בגן מכיר טוב מאוד – ערימת צ'קים נאה של תשלומים חודשיים לגן ולצהרון.

בזמן שאני יושב ליד שולחן המחשב וכותב 22 פעם בכל הצ'קים את הסכום בספרות וגם במלל ואת שם הגן ושאר הפרטים, שיר מתיישבת לידי ומתחילה לצייר לעצמה משהו.
ואז היא מסתכלת בעניין על מה שאני עושה:

– (שיר) אבא, מה אתה כותב? מה עושים עם זה?
(אני) זה נקרא "צ'ק", אנחנו צריכים לשלם לגננת על הגן ולכן אני כותב 12 צ'קים שאותם ניתן לגננת כתשלום. בכל חודש היא תפקיד צ'ק אחד. זה כמו להביא כסף אבל בצורה אחרת.
– (שיר) אז למה לא להביא לגננת את כל הכסף היום?
(אני) כי אין לנו את כל הכסף הזה היום וגם כי התשלום הוא לכל חודש בנפרד.
– למה צריך לשלם לגננת בכל חודש?
הגננת מאוד אוהבת ילדים ובגלל זה היא הקימה את הגן הזה. אבל זו גם העבודה שלה, אין לה מקום עבודה אחר, והיא גם צריכה להרוויח כסף כדי שיהיה לה מה לקנות בבית לאכול ומשחקים לילדים שלה. אנחנו שמים את האחים שלך בגן שהגננת תטפל בהם יפה ובתמורה אנחנו משלמים לה בכל חודש. לכסף שאנחנו מחלקים לכל חודש קוראים גם "תשלום".
שאלת מה עושים עם הצ'ק, הנייר הזה? הגננת לוקחת בכל חודש את הצ'קים מכל ההורים ומפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. אחר כך היא עושה בדיוק כמו שאני עושה עכשיו – הגננת כותבת צ'ק תשלום לכל הגננות וסייעות שעוזרות לה בגן עם הילדים. בגלל שהן עובדות שלה, לתשלום הזה קוראים "משכורת".

את מכירה מזומן? הבנת מה עושים עם הצ'קים?
– לא
אני אסביר לך. בואי נראה באלו אמצעים ניתן לשלם כסף:

נגיד שאת הולכת לחנות צעצועים ורוצה לקנות…
– ברבי!
…ברבי! נגיד שהברבי עולה 100 שקלים.
אפשר לשלם למוכר חנות במזומן. הכוונה מזומן שזה כסף ממש, שטרות ומטבעות כמו שיש לך בקופת חיסכון.

נגיד שאת הולכת לחנות ולא יודעת כמה עולה הברבי ומגלה שיש לך פחות כסף ממה שצריך או שבכלל שכחת את הכסף בבית. אז מה עושים?
אפשר לשלם על הברבי בעוד דרכים. אחת הדרכים היא להשתמש בצ'ק כמו שאני כותב עכשיו לגן.
צ'ק זה בעצם תחליף לכסף, "כאילו כסף". [פה הראיתי לשיר את הכיתוב על הנייר ומה רושמים בכל שורה] את רואה שאני רושם למי הכסף וכמה לשלם לו, והנה השם שלי ומספר חשבון הבנק שלי
– *שיר מתעניינת במשהו* אז אתה בבנק XXX ?
נכון, זה השם של הבנק שיש לנו בו חשבון. בחשבון הבנק הכסף שלנו, כמו שהכסף שלך בקופה שלך במגירה.
נחזור לחנות צעצועים; את עדיין רוצה את הברבי. אז רושמים בצ'ק את הסכום של הקניה, בדוגמה שלנו 100 ש"ח, ונותנים מוכר. המוכר לוקח את הצ'ק (ועוד צ'קים של אנשים אחרים שקנו) ומפקיד אותו בחשבון הבנק שלו. הבנק מסתכל על מה שכתוב בצ'ק ויודע ללכת לבנק שלנו ולבקש מהחשבון שלנו את הסכום שרשום על הצ'ק.
כמו שאמרנו מקודם, לצ'ק יש גם משהו מיוחד – אם משלמים מזומן, התשלום הוא עכשיו ברגע זה. בצ'ק אפשר לרשום תאריך מאוחר ורק אז הצ'ק יהיה שווה את הכסף שרשום עליו.

עוד דרך לשלם בלי מזומן – את זוכרת שאני ואמא ברוב הפעמים לא מוציאים כסף מהארנק, אלא משלמים בקופה בעוד דרך…
– נותנים כרטיס
נכון, זה נקרא כרטיס אשראי. הוא עובד כמעט כמו צ'ק: שוב, אין לנו מזומן ורוצים את הברבי, אז אנחנו מוציאים את כרטיס האשראי ונותנים למוכר, הוא מעביר במין חריץ שחור שקורא את הפס השחור הזה של הכרטיס [מראה לי את הכרטיס שלי] ובתוך הפס כתוב את כל הפרטים של חשבון הבנק שלנו, בדיוק כמו שהיה מודפס על הצ'ק.
בשונה מצ'ק, המוכר לא הולך לבנק שלו והבנק לא מושך כסף מהחשבון בנק שלנו – יש חברת כרטיסי אשראי שהיא מחוברת למכשיר בקופה, מקבלת את הפרטים של הכרטיס שלנו עם סכום הכסף שקנינו בחנות, מחייבת את חשבון הבנק שלנו ומעבירה כסף לחשבון הבנק של המוכר.

[אני יודע שיש אי דיוקים והסברים לא מלאים על צ'ק ואשראי. לא הארכתי כי זה נראה לי קצת 'גדול' עליה כרגע].

במהלך ההסבר לשיר איירתי לה (בעזרתה העיצובית של שיר) על דף את התהליך בניסיון להציג ויזואלית את התשלום במזומן, הצ'ק ובכרטיס אשראי.

אמצעי תשלום.jpg
אז החלטתי להנפיש את התהליך. פעם ראשונה שאני עושה את זה. תיהנו 🙂

[תמונה ראשית ברישיון CC]

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s